תנ"ך על הפרק - איוב כח - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

איוב כח

776 / 929
היום

הפרק

כִּ֤י יֵ֣שׁ לַכֶּ֣סֶף מוֹצָ֑א וּ֝מָק֗וֹם לַזָּהָ֥ב יָזֹֽקּוּ׃בַּ֭רְזֶל מֵעָפָ֣ר יֻקָּ֑ח וְ֝אֶ֗בֶן יָצ֥וּק נְחוּשָֽׁה׃קֵ֤ץ ׀ שָׂ֤ם לַחֹ֗שֶׁךְ וּֽלְכָל־תַּ֭כְלִית ה֣וּא חוֹקֵ֑ר אֶ֖בֶן אֹ֣פֶל וְצַלְמָֽוֶת׃פָּ֤רַץ נַ֨חַל ׀ מֵֽעִם־גָּ֗ר הַֽנִּשְׁכָּחִ֥ים מִנִּי־רָ֑גֶל דַּ֖לּוּ מֵאֱנ֣וֹשׁ נָֽעוּ׃אֶ֗רֶץ מִמֶּ֥נָּה יֵֽצֵא־לָ֑חֶם וְ֝תַחְתֶּ֗יהָ נֶהְפַּ֥ךְ כְּמוֹ־אֵֽשׁ׃מְקוֹם־סַפִּ֥יר אֲבָנֶ֑יהָ וְעַפְרֹ֖ת זָהָ֣ב לֽוֹ׃נָ֭תִיב לֹֽא־יְדָ֣עוֹ עָ֑יִט וְלֹ֥א שְׁ֝זָפַ֗תּוּ עֵ֣ין אַיָּֽה׃לֹֽא־הִדְרִיכֻ֥הוּ בְנֵי־שָׁ֑חַץ לֹֽא־עָדָ֖ה עָלָ֣יו שָֽׁחַל׃בַּֽ֭חַלָּמִישׁ שָׁלַ֣ח יָד֑וֹ הָפַ֖ךְ מִשֹּׁ֣רֶשׁ הָרִֽים׃בַּ֭צּוּרוֹת יְאֹרִ֣ים בִּקֵּ֑עַ וְכָל־יְ֝קָ֗ר רָאֲתָ֥ה עֵינֽוֹ׃מִ֭בְּכִי נְהָר֣וֹת חִבֵּ֑שׁ וְ֝תַעֲלֻמָ֗הּ יֹ֣צִא אֽוֹר׃וְֽ֭הַחָכְמָה מֵאַ֣יִן תִּמָּצֵ֑א וְאֵ֥י זֶ֝ה מְק֣וֹם בִּינָֽה׃לֹא־יָדַ֣ע אֱנ֣וֹשׁ עֶרְכָּ֑הּ וְלֹ֥א תִ֝מָּצֵ֗א בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּֽים׃תְּה֣וֹם אָ֭מַר לֹ֣א בִי־הִ֑יא וְיָ֥ם אָ֝מַ֗ר אֵ֣ין עִמָּדִֽי׃לֹא־יֻתַּ֣ן סְג֣וֹר תַּחְתֶּ֑יהָ וְלֹ֥א יִ֝שָּׁקֵ֗ל כֶּ֣סֶף מְחִירָֽהּ׃לֹֽא־תְ֭סֻלֶּה בְּכֶ֣תֶם אוֹפִ֑יר בְּשֹׁ֖הַם יָקָ֣ר וְסַפִּֽיר׃לֹא־יַעַרְכֶ֣נָּה זָ֭הָב וּזְכוֹכִ֑ית וּתְמ֖וּרָתָ֣הּ כְּלִי־פָֽז׃רָאמ֣וֹת וְ֭גָבִישׁ לֹ֣א יִזָּכֵ֑ר וּמֶ֥שֶׁךְ חָ֝כְמָ֗ה מִפְּנִינִֽים׃לֹֽא־יַ֭עַרְכֶנָּה פִּטְדַת־כּ֑וּשׁ בְּכֶ֥תֶם טָ֝ה֗וֹר לֹ֣א תְסֻלֶּֽה׃וְֽ֭הַחָכְמָה מֵאַ֣יִן תָּב֑וֹא וְאֵ֥י זֶ֝֗ה מְק֣וֹם בִּינָֽה׃וְֽ֭נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵ֣י כָל־חָ֑י וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם נִסְתָּֽרָה׃אֲבַדּ֣וֹן וָ֭מָוֶת אָ֣מְר֑וּ בְּ֝אָזְנֵ֗ינוּ שָׁמַ֥עְנוּ שִׁמְעָֽהּ׃אֱ֭לֹהִים הֵבִ֣ין דַּרְכָּ֑הּ וְ֝ה֗וּא יָדַ֥ע אֶת־מְקוֹמָֽהּ׃כִּי־ה֭וּא לִקְצוֹת־הָאָ֣רֶץ יַבִּ֑יט תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמַ֣יִם יִרְאֶֽה׃לַעֲשׂ֣וֹת לָר֣וּחַ מִשְׁקָ֑ל וּ֝מַ֗יִם תִּכֵּ֥ן בְּמִדָּֽה׃בַּעֲשֹׂת֣וֹ לַמָּטָ֣ר חֹ֑ק וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃אָ֣ז רָ֭אָהּ וַֽיְסַפְּרָ֑הּ הֱ֝כִינָ֗הּ וְגַם־חֲקָרָֽהּ׃וַיֹּ֤אמֶר ׀ לָֽאָדָ֗ם הֵ֤ן יִרְאַ֣ת אֲ֭דֹנָי הִ֣יא חָכְמָ֑ה וְס֖וּר מֵרָ֣ע בִּינָֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

קץ שם לחשך וכו'. הרב הגאון מהר"ר העשל ז"ל דרך אסמכתא אמר מר דגזרת בין הבתרים שהיתה ת' שנה לא ישבו כי אם רד"ו וחסר ק"ץ לת' ויש מרז"ל שאמרו דהמצריים שעבדו בהם בלילות גם כן ושעבוד הלילות עלו במקום ק"ץ שנים וז"ש ק"ץ ר"ל קץ שנים החסרים לת' שם לחשך כלומר במה ששעבדו בחשך בלילות בזה ק"ץ שם עלו במקום ק"ץ שנים עכ"ד הרב הגאון הנזכר. ואפשר לסיים הכתוב במה שאמרו רז"ל דאם היו שוהים עוד רגע היו נכנסים בש"ט חמשים ולא היה עוד תקומה ח"ו וז"ש קץ שם לחשך דקץ שנה החסרים עלו לחשך בשביל הלילות. וכי תימא אמאי היה כזה דהכל מן השמים ולמה לא ישבו ת' שנה בפשיטות ומה גם למ"ש דזה סיבת הגלות להשלים. לז"א ולכל תכלית כביכול הוא חוקר דמצרים ערות הארץ אבן אופל וצלמות והיו נכנסים ב"ן ש"ט ולא יזכר שם ישראל עוד ומ"ה עביד טצדקי להוציאנו בו בפרק:וכל יקר ראתה עינו. אמרו במדרש רבה סדר חקת דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וכו' ע"ש ואפשר לומר במ"ש גורי האר"י ז"ל דמשה רבינו ע"ה השיג מ"ט שערי בינה ולא השיג שער הן' ור' עקיבא השיג שער הן' וז"ש כל יקר כל גימטריא ן' יקר ר"ל שער הן' שהוא יקר ראתה עינו של ר' עקיבא ונקט ראתה עינו שסוד ראיה היא באצילות. ובכתבי הרב עיר וקדיש מהר"ר יעקב צמח ז"ל ראיתי שכתב דשער הן' יש בו ן' שערים ומשה רבינו השיג שער א' ממנו עכ"ד ובהכי ניחה לי מ"ש בזהר הקדוש דהוזכרו ן' פעמים יצ"מ בתורה שיצאו בכח ן' שערי בינה והיה קשה לי דמשה רבינו ע"ה לא זכה אלא למ"ט שערים ובכח זה היה יצ"מ ואמאי הוזכרו ן' פעמים והגם שיש לישב עפ"י דברי הרב מהר"י צמח ז"ל ניחא טפי דמשה רבינו ע"ה הי"ל השגה בשער א' משער הן' גם כן ומשום הכי הוזכרו ן' פעמים דגם היה גלוי קצת משער הן'. ולפ"ז נראה דר' עקיבא השיג כל שער הן' ואפשר שזה רמז וכ"ל גימטריא ן' כלומר הן' שערים משער היקר שהוא שער הן' ראתה עינו של ר' עקיבא:מבכי נהרות חבש. פירוש כשרוצה עוצר ומיבש הנהרות שאין בהם טפה אפילו כדמעה של בכיה וחבש לשון ויחבוש את חמורו. דברי אמת למהר"ש עדני ז"ל כ"י:והחכמה מאין תמצא. בסוטה דף כ"א אמר ר' יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו (יודע) שנאמר והחכמה מאין תמצא. ואני עני כתבתי במ"א דנראה דהענוה דין גרמ"א לזכירה כי השכחה הוא מהסט"א והעניו הוא מרכבה לשכינה ואין רשות לס"מ לשלוט עליו כמ"ש רבינו האר"י ז"ל וא"כ ודאי יש לו זכירה וא"ש דברי ר' יוחנן דדברי תורה מתקיימין במי שמשים עצמו כמי שאינו (יודע) דיש לו ענוה והסט"א אינו שולט בו. ואפשר לרמוז עוד במ"ש דשונה פרקו מאה ואחד פעמים אין לו שכחה וזה רמז והחכמה מאי"ן שהוא גימטריא ק"א תמצא. ועד"ה והחכמה היא נשפעת מכתר שהוא אין. ומשם יושפע ליחד קבה"ו שהם תמצ"א ר"ת תפארת מלכות שהם הוי"ה אדנ"י בגימטריא צ"א ומה שנשפע הוא מהטפל הלא תראה ואיזה מקום בינה שאפילו בינה העיקר למעלה ובבינה עצמה לא נתפשט מהחכמה אלא קוץ תחתון כמו שפירש רבינו האר"י ז"ל בפסוק אלהים הבין דרכה ופסוק דרך גבר בעלמה והדברים עתיקים והם מפלאות תמים דעים עיין שם באורך וא"ש ההי"ב:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך